top of page
טבעונות ויהדות
הזיקות בין יהדות לטבעונות הן רבות ממדים. תמצאו אותן בסיפורי המקרא ובמקורות מאוחרים יותר; בסוגיות הלכתיות; בערכים ובשיח הרוחני; במורשת התרבותית ובאורחות החיים של יחידים ושל קהילות. להלן טעימה קטנה מהעושר הזה.
על מצוות החמלה
- לואיס רגנשטיין
הקונטרס "על מצוות החמלה" נכתב במקור בשנת התשס"ח על-ידי לואיס רגנשטיין מאטלנטה, ארצות-הברית. הוא תורגם לעברית ונערך על-ידי צוות האיגוד היהודי הבינלאומי לצמחונות מירושלים בשנת התשע"ה.
הקונטרס מביא ממקורות היהדות אודות מעמדם של האדם ושל בעלי-החיים בבריאה, אודות היחס הראוי לסביבה ולבעלי-החיים, על מידת הרחמים ועל מצוות צער בעלי-חיים.
הקונטרס מתייחס עוד לסוגיית השחיטה הכשרה, למציאות של תעשיות החי המודרניות ולאכילת בשר בימינו.
יהדות וטבעונות מסביב לשנה
אדם ובהמה תושיע ה' - החוג לבישול
טבעונות ויהדות לפי פרופ' ריצ'רד שוורץ
ריצ'רד שוורץ, פרופ' למתמטיקה ויהודי אורתודוקסי, הוא שם דבר בקרב פעילים למען צמחונות וזכויות בעלי חיים בשל פעילותו הבלתי נלאית להפצת רעיון זה. בין היתר, כתב ספרים בנושא, ואתר אינטרנט ובו למעלה ממאה מאמרים שלו על יהדות וצמחונות (כתובת האתר: www.jewishveg.com/schwartz וראו גם www.ivu.org/jvs/articles.htm).
פרופ' שוורץ מצביע על כך שתזונה בשרית בעולם המודרני עומדת בסתירה לשש מצוות חשובות ביהדות. היא כרוכה בהרס הסביבה (בניגוד לתפיסה שהארץ שייכת ל-ה', והאדם הופקד לשומרה). היא מבוססת על החזקת בעלי-חיים בתנאים המחפירים של המשק המתועש (בניגוד לאיסור צער בעלי-חיים). היא מבזבזת משאבים שאינם מתחדשים (בניגוד למצוות בל תשחית). היא פוגעת בבריאותנו (בניגוד לציווי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"). היא יוצרת אי-צדק חברתי בין בני האדם (בניגוד להוראות הרבות לדאוג לרעבים ולעניים). ולבסוף, המחסור שיוצרת תעשיית החי הבזבזנית עשוי לגרום למלחמות (בניגוד להוראה "בקש שלום ורדפהו).
שוורץ מצביע על כך, שהיהדות רואה בצמחונות תזונה אידיאלית, התואמת לכוונה הראשונית של ה', שבני האדם יהיו צמחונים, (אפשר להרחיב בנושא זה גם בחזון הצמחונות והשלום של הרב קוק.)
אלף באלול -
ראש השנה לבעלי-חיים
החוברת "אדם ובהמה תושיע ה'" הינה פרי הלימוד של ה"חוג לבישול" בישיבת עתניאל בזמן קיץ התש"ע. החוג הוקם מתוך רצון להתנסות בלימוד ויצירה דרך המשקפיים של המציאות של חיינו אנו, מתוך הסתכלות חירותית והקשבה גם למקורות השונים (תורניים ולא תורניים) וגם לתחושות ולתובנות של חברי החוג.
החוברת עוסקת ביחס לבעלי-חיים, באמצעות יצירה חופשית - הן מבחינת המתודה והן מבחינת התוכן. כותבי החוברת כותבים כי "הייחודיות בכתיבת מדרשים, סיפורים ושירים, בניגוד לכתיבה התורנית המקובלת בימינו של מאמרים ופסקי הלכה, היא בחיוניות ובדינמיות של הדברים. הן כותבי המדרש או השיר והן הלומדים אותם נפגשים באופן בלתי אמצעי עם פסוקי התורה ומולידים מתוך מפגש זה רעיונות וכיוונים חדשים-ישנים. התורות והמסרים העולים מצורת לימוד כזו הם התחלה של רעיונות, קריאות כיוון כלליות ואין הם מתיימרים לקבוע אמיתות ברורות, קבועות וסגורות. לימוד שכזה מאפשר לכל אדם למצוא את החיבור שלו אל הדברים ולהמשיך לפתח אותם ולהכניסם לתוך עולמו במידה ובמינון המתאימים לו".
המשנה קובעת את אל"ף באלול כראש השנה למעשר בהמה – תאריך טכני שנוגע למיסוי ולקרבנות – ממש כשם שט"ו בשבט, ראש השנה לאילן, עניינו המקורי הוא במסים ובמצוות הנוגעים לאילנות. בימינו התחדש ט"ו בשבט כיום מודעות סביבתי, המעלה על נס את חשיבותם של העצים ואת החשיבות שבנטיעתם ובהגנה עליהם ועל כדור הארץ. בדומה לכך, אנחנו מבקשים לכונן מחדש את אל"ף באלול כיום שיוקדש לבעלי-חיים: להוקרתם, לחיבור-מחודש אתם, להגנתם ולמודעות לגורלם.
הצורך ביום כזה הוא דוחק. העולם התעשייתי המודרני הרחיק אותנו מבעלי-חיים, במיוחד מה"בהמות" המשמשות בחקלאות. אבותינו לא היו מדמיינים ריחוק כזה מבעלי-חיים, אף לא את האכזריות הקשה בה אנו מתייחסים, בתעשיות שלנו, ליצירי האל שנפש חיה בהם. אין מתאים מאל"ף באלול ליום מודעות לבעלי-חיים: בפתח החודש שמוקדש לרחמים ולחשבון נפש.
אל"ף באלול צוין בזנגביל לראשונה בשנת תשע"ב (2012), בסדר מיוחד, ברוח סדר טו בשבט. מדי שנה הוא מצוין בקהילות יהודיות ברחבי העולם באירועים, סעודות, שיעורים ופרסומים.
bottom of page