top of page
למה טבעונות?
יש סיבות רבות לעבור לתזונה מהצומח, הנה חמש מהסיבות העיקריות שלנו:
למען בריאותנו
בני אדם במערב אוכלים כיום יותר מוצרים מהחי (בשר, ביצים וחלב) מאשר בכל מקום וזמן אחרים בהיסטוריה האנושית. התזונה הזו הביאה מחלות מסוימות להיקפים של מגיפה: השמנת יתר חולנית, סוכרת סוג 2, מחלות לב, אוסטיאופורוזיס, סרטן ועוד.
ועדת הרופאים לרפואה אחראית בארצות-הברית ממליצה על תזונה המבוססת על דגנים וקטניות, פירות וירקות. תזונה כזו מספקת את כל היסודות הנחוצים לגופנו, עשירה בסיבים תזונתיים ונוגדי חמצון, וחוסכת ממנו את ההשפעות השליליות של שומנים רוויים, כולסטרול וחלבונים מהחי. גם גופים שמרניים, כגון איגוד הדיאטנים האמריקאים, מסכימים שתזונה מהצומח מתאימה לכל הגילאים ולכל שלבי החיים, ועשויה למנוע מחלות ואף להביא להבראה ממחלות כרוניות מסוימות. משרד הבריאות וועדת המומחים הבינלאומית של EAT-Lancet ממליצים על תזונה שעיקרה מהצומח כמעט ללא מזון מהחי.
מעבר לתזונה צמחית יכול להבטיח לנו איכות חיים ואריכות ימים - וגם להקל את העומס הכבד שמוטל על מערכת הבריאות בשל אורח החיים החולני שמאפיין את החברה שלנו.
למען בעלי החיים
הפגיעה העיקרית בבעלי-חיים אינה נערכת בידי בודדים חריגים, אלא באופן ממוסד ומתועש, במימונו של רוב הציבור, אך ללא ידיעתו.
למעלה מ-300 מיליון חיות מומתות מדי שנה בישראל בלבד בתעשיות המזון מן החי - רובן המכריע לאחר חיים רצופי סבל. בארוחותינו אנו באים במגע ישיר עם הניצול הנרחב ביותר שהיה מעודו של בעלי-חיים.
אך ורק בגלל ההיגיון הכלכלי רובם המכריע של בעלי-החיים בתעשיות המזון נמצאים במתקנים סגורים, צפופים עד חוסר אפשרות לתנועה. גופם עובר מניפולציות גנטיות וכימיות עד שעצם מבנה הגוף הופך למקור של סבל. בעלי-החיים בתעשיות החקלאיות איבדו בעשורים האחרונים כל צלם חי, ששרד עדיין במשק המסורתי: כיום הם נתפסים כלא יותר ממכונות, שלב גרידא בתהליך הייצור.
הכסף שלנו הוא המנוע המפעיל את גלגלי התעשייה הזו, ללא מימוננו דבר זה לא יוכל להתקיים.
למען צדק חברתי
"חיינו מתחילים להסתיים ביום בו אנו מחליטים לשתוק לגבי דברים חשובים" (מרטין לותר קינג).
תזונה המבוססת על מזונות מהחי היא בזבזנית. בעוד שמיליארדים ברחבי העולם לא בטוחים בארוחה הבאה שלהם, האנושות מפטמת כל שנה כששים מיליארד בעלי-חיים שנועדו לשחיטה. הגוף של בעלי-החיים משתמש במזון לא רק לפיתוח הרקמות שבני אדם אוכלים, אלא גם לבניית עצמות ורקמות אחרות, לשמירת חום גוף ולמעט הפעילות שאנחנו מאפשרים לחיות המסכנות האלו. בסופו של דבר, כמות הבשר שבני-אדם מפיקים מבעלי-החיים האלו היא בין חצי לשביעית מכמות המזון הצמחי שהאכלנו אותם.
התזונה עמוסת הבשר, הביצים והחלב בצפון אירופה ובצפון אמריקה באה על חשבון הרוב הגדול של האנושות. למעשה, במקומות רבים בעולם מגדלים מזון לבעלי-חיים (שייאכלו במדינות העשירות) במקום לגדל מזון לאוכלוסיה הרעבה של המקום.
צדק חברתי הוא גם צדק לבעלי-החיים החולקים אתנו את כדור הארץ. הבשר, הביצים והחלב באים לא רק על חשבון בעלי-החיים שניצלנו ישירות כדי להפיק אותם. הם באים על חשבון האדמה, המים והמערכות האקולוגיות ביבשה ובים, בהן תלויים חייהן של חיות הבר, ושאנו גוזלים והורסים.
צריכת מוצרים מהחי היא ודאי לא הסיבה היחידה לעוני ולרעב. פתרון בעיות אלו מחייב שינוי עומק באופן שבו נחלק העושר על-פני כדור הארץ. אבל כל עוד חלק מאוכלוסיית העולם מתעקש על תזונה בזבזנית ונצלנית, לעולם לא נצליח לספק מזון לכולם.
למען הדורות הבאים
דו"ח האו"ם משנת 2006 בשם "צילו הארוך של משק החי", מצביע על מה שגופים בלתי ממסדיים טוענים כבר מזמן: צריכת מזון שמקורו בבעלי-חיים הינה הגורם המרכזי לאסון האקולוגי שאנו בעיצומו.
ד"ר רג'נדרה פצ'אורי, יו"ר פאנל האו"ם לנושא שינוי האקלים, מצביע על צמצום צריכת הבשר ומעבר לצמחונות כצעד הדחוף ביותר להפחתת התחממות כדור הארץ. המלצה דומה נרשמה גם בדו"ח משנת 2010 של הקרן העולמית לחיות בר (WWF).
כמעט שליש מאדמת כדור הארץ משמשת באופן ישיר או עקיף את תעשיית המזון מהחי. הרחבת השטחים המיועדים לגידול בקר מזון לבקר ועוף היא מהמניעים המרכזיים להרס יערות גשם (70% משטחי אגן האמזונס). על פי דו"ח האו"ם, משק החי אחראי ל-18% מפליטת גזי החממה, יותר מאשר כל סוגי התחבורה: מטוסים, מכוניות ואוניות גם יחד! דו"ח של ארגון Worldwatch מייחס למשק החי אחריות לכמחצית מפליטת גזי החממה!
הדיג המסחרי בימים ובאוקיינוסים מכחיד במהירות את החיים בים, ואחראי לזיהום הים ברשתות-רפאים. גידול מתועש של דגים בכלובים בים גורם לזיהום ולהפצת מחלות גם לדגים שנותרו חופשיים.
כשם שלא ניתן לעסוק בבעיה זו מבלי להתייחס לחשיבות צמצום הצריכה ומיחזור, כך גם לא ניתן להתעלם מהשלכותיהם ההרסניות של משקי המזון על מארג החיים כולו.
עבור בני האדם ובעלי החיים האחרים אשר חולקים איתנו את הכדור הזה, ואף עבור הדורות הבאים, עלינו להכיר בעובדה זו. דאגה כנה לסביבה ולבריאות הדורות הבאים מחייבת התבוננות מחודשת על חקלאות בעלי חיים, והימנעות מנטילת חלק באחריות להרס כדור הארץ.
bottom of page