מאכלי ראש השנה
חוויה רב-חושית מהצומח

דיבור ושמיעה - שם המאכל

קבוצת המאכלים הראשונה מבוססת על שמות המאכלים אשר משמשים (לעיתים בשנוי קל) כבסיס לברכות לשנה החדשה. המקור לכך הוא בגמרא: "אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי" (אמר אביי: עכשיו אמרת סימן לדבר הוא - יהא אדם רגיל לראות בראש השנה דלעת וקטניות, כרשה סלק ותמרים). רש"י ורבנו גרשום נימקו זאת בכך שירקות אלה גדלים מהר יותר מירקות אחרים ו"כן יגדלו נכסיו". הפירוש המוכר יותר מבוסס על צליל המילים: 

​

• קרא - "שתקרע רוע גזר-דיננו ויקראו לפניך זכויותינו, זו הדלעת או הדלורית. יש המחליפים בקישוא ויש המשתמשים בגזר ("גזר דיננו"). 

• רוביא - "שירבו זכויותינו", לפי רש"י והשולחן ערוך זהו תלתן, ממשפחת הקטניות. "לוביא" הוא כינוי לקטניות (לוביה משמש כיום ככינוי לשעועית לבנה עם עין שחורה, ניחן להשיגה גם טריה בתרמילים ארוכים של כארבעים ס"מ). יש המזהים את הרוביא כפול מצרי, אחרים כשעועית ואצל התימנים זו החילבה. ניתן גם להנביט זרעי תלתן (להשיג בחנויות טבע) או להשתמש בנבטי אספסת (אלפלפה) הדומים להם שניתן להשיגם במרכולים (הנבטים הדקים). על פולים (מתאים גם לפולי סויה ופולי מאש) מברכים גם: "שיפלו אויבינו ושונאינו". 

• כרתי - "שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו" זו הכרשה (לוף,פרסה), מעין בצל ירוק מעובה וארוך. מאכל זה יוצא דופן בחריפותו ולכן יש המסייגים שמותר לאכול מאכלים חריפים, בתנאי שהם טעימים לחך. אם מבשלים, מטגנים או אופים, חריפות הכרשה יורדת. 

• סלק - "שיסתלקו אויבינו ושונאינו", יש המשתמשים בעלי סלק ויש המשתמשים בתרד. ניתן גם להשתמש בסלק עלים (מנגולד).

• תמרים - "שייתמו אויבינו ושונאינו"וגם "צדיק כתמר יפרח".התמר מסמל גם את פתיחת השנה, על פי עונתו, כדברי שירה של נעמי שמר: "בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד".

• תפוח - "פתח תפתח ידך", רמז למתן אוכל לעניים שיוכלו גם הם להנות מהחג.

 

טעם

 

קבוצת המאכלים השנייה קשורה לטעמם על-מנת "שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה", נוהגים לאכול מאכלים מתוקים ומנגד להמנע ממאכלים מרים, חמוצים וחריפים. אכילת מאכלים מתוקים בראש השנה נזכרת לראשונה בספר נחמיה. מוזכר שעזרא ונחמיה הורו לעם בראש השנה "לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה 'הִיא מָעֻזְּכֶם"(נחמיה,ח',י'). כיום, ראש השנה מזוהה בעיקר עם הדבש. הדבש עצמו נזכר רק בתקופת הגאונים. הרמ"א מציין את מנהג יהודי אירופה לטבול תפוח בדבש. חשוב  לציין שהדבש הנזכר בתורה אינו דבש דבורים אלא תמרים. לארוחת חג צמחית המבוססת על המקורות ופירות הארץ, מומלץ להשתמש בדבש תמרים (סילאן). את הדבש (הסילאן) נהוג לאכול עם תפוח או חלה.

 

כיצד יודעים שהדבש בתורה הוא מהצומח ולא מהדבורים? שבעת מיני הצומח שנתברכה בהם ארץ ישראל מתוארים בתורה: "חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון זית שמן ודבש”.אם משווים לרשימה המוכרת של שבעת המינים, קל להיווכח שהדבש ממלא ברשימה את מקום התמרים.

 

בתלמוד נאמר במפורש: "ודבש אלו תמרים" (ירושלמי,בכורים א',הלכה ג'). (בקשר למעשרות שהם רק מהצומח)

 

גם רש"י מפרש: "ארץ זית שמן ודבש, הוא דבש תמרים"

 

בעירק היה נהוג לאכול תפוח מבושל בסוכר מפני ש"דבש זה דין וסוכר זה רחמים". אנו יכולים לראות בכך את העדפת הרחמים שבמזון מהצומח על פני הדין שבמזון מהחי ולהעדיף את הממתיקים הצמחיים - סוכר ובעיקר סילאן. נהוג גם לאכול חבושים בראש השנה, כנראה כחלק מהמאכלים המתוקים. במרוקו היה נהוג לאכול ריבת חבושים וגם סומסום ואניס בסוכר.

​

ראייה ומישוש - צורה וצבע

בקבוצה השלישית נבחרו המאכלים על פי צורתם:

​

• רימון - "שירבו זכויותינו כרימון",רמז לגרעינים הרבים ברימון.

• ראש - "שנהיה לראש ולא לזנב". יש הנוהגים לאכול ראשים של חיות שונות, אך אנו,שאיננו רוצים לחגוג בסבלם של בעלי-חיים ושואפים להיות לראש חי ולא מת, נמשיך במסורת הברכות על-פי שם המאכל ונשתמש בראש כרוב, ראש חסה או ראש שום (לאלה שנהנים מטעמו, ראו הסבר לכרשה). אני נוהג להגיש ראש שום אפוי. באפייה, השום נעשה מתקתק ובכך יכול לסמן גם מעבר משנה חריפה לשנה מתוקה. 

• חלות - בעדות שונות נהוג לאפות חלות במגוון צורות. החלה העגולה מסמלת את מחזור השנה. חלה בצורת סולם היא סמל ל "מי יישפל ומי ירום". חלות בצורת ציפורים כרמז לפסוק "כצפורים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים". יש גם חלות עגולות המקושטות בעלי בצק בצורת כתר לציון ראש השנה שהוא יום הכתרתו של הקב"ה על פי המסורת. את החלות נהוג לאכול עם דבש (סילאן).

• תפוח - בנוסף להסבר שהובא למעלה, יש הרואים בתפוח גם סמל לזכותו של דוד המלך, שהיה אדמוני.

• ירקות ממולאים - שתהיה שנה מלאה בברכות ומצוות

• המנעות מקפה - אצל יהודי צפון אפריקה נהוג להמנע משתיית קפה, בשל צבעו השחור (שלא תהיה לנו שנה שחורה).