איזו תזונה מעדיף אלוהים עבור בני-האדם?
תרגום מאנגלית למאמר מאת פרופ' ריצ'רד שוורץ
האבחנה ההלכתית היסודית היא בין המותר לאסור. אך בתחום המותר, אנו מוצאים קו מבחין נוסף בין מה שאנו מורשים בו לבין מה שעלינו לשאוף אליו. בשלב זה, אנו לא שואלים רק מה אלוהים מתיר, אלא מה אלוהים מעדיף.
בהקשר זה, חיוני שלא נשאל רק אלו מאכלים אלוהים מתיר, אלא נשקול גם מה התזונה שאלוהים מעדיף עבורנו. הטיעונים הבאים מובאים כחיזוק להשקפתי שהעדפתו של אלוהים עבור אנשים היא צמחונות. תקוותי היא שרשימה זו תפתח שיח מכובד בנוגע לסוגייה חשובה זו.
טיעון #1 : אנשים היו צמחוניים במקור.
חוק התזונה הראשון של אלוהים היה בפירוש צמחוני: “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה.” (בראשית, פרק א' פסוק כ”ט) כוונתו הראשונית של אלוהים היתה שאנשים יהיו צמחוניים. כך כתבו פרשני תנ"ך יהודים קלאסיים, כגון רש"י, אברהם אבן-עזרא, הרמב"ם והרמב"ן, כמו גם מלומדים מאוחרים יותר, כגון הרב שמשון רפאל הירש, משה קסוטו ונחמה לייבוביץ'[1]. עובדה משמעותית היא שאחרי שנתן את חוקי תזונה אלו, ראה אלוהים את כל אשר עשה "וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד...” (בראשית, פרק א' פסוק ל"א)
טיעון #2 : ההיתר האלוהי לאכול בשר היה רק ויתור.
מה בנוגע להיתר האלוהי, שניתן לנח ולצאצאיו, לאכול בשר? לפי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי הראשון של ישראל שלפני הקמת המדינה ואחד מהוגי הדעות היהודיים הבולטים של המאה העשרים, היתר זה היה רק ויתור זמני לחולשה האנושית. הוא חש שאלוהים הרחום לכל יציריו לא יחיל חוק נצחי שמתיר את הריגתם של בעלי-חיים למאכל.
התורה קושרת צריכת בשר לתאווה בלתי נשלטת (דברים, פרק י"ב פסוק כ'), בעוד שמאכלים צמחוניים נתפשים באהדה:
"כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם, לֹא-תֶחְסַר כֹּל בָּהּ, אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ.” (דברים, פרק ח' פסוקים ז'-י')
יתר על כן, הרב קוק האמין, שהחוקים והסייגים הרבים שקשורים לצריכת בשר ולהכנתו (חוקי הכשרות) תומכים בעמדה זו. עבור הרב קוק, בכללים אלו נרמזת תוכחה, והם משמשים כמכשיר משוכלל שתוכנן כדי לטפח כבוד לחיים, במטרה להוביל בסופו של דבר את בני-האדם הרחק מהרגל אכילת הבשר[2]. רעיון זה מהדהד אצל פרשן התורה שלמה אפרים מלונטשיץ, מחבר הספר "כלי יקר"[3].
"...הנני מתיר לך הדבר 'וזבחת מבקרך' וגו' כאשר ציוויתיך – לא בכל עת, כי אם לפרקים, בעת התגברות התאווה. וזהו שנאמר 'אך כאשר יאכל את הצבי ואת האייל כן תאכלנו'. לפי שנאמר 'וכי יצוד אדם ציד – חיה או עוף' ואמרו רז"ל: לימדה תורה דרך ארץ, שלא יאכל אדם בשר כי אם בהזמנה הזאת, ביאור הדבר הוא שאם ירגיל האדם את עצמו לאכול מן הבהמות המצויין אתו בבית, שור או כשב או עז, כל היום יתאווה, וירגיל עצמו באכילתו דבר יום ביומו. אבל אם לא יאכל עד אשר יצוד ביערות ובמדברות ציד חיה או עוף שיש לו סכנה וטורח גדול לצודם, אז תשקיט תאוותו, כי אין האכילה שווה בגודל הצער והטורח... ומחמת הטורח הוא ממעט באכילתן, כך יאכל אפילו סתם בשר".
טיעון זה מקבל תמיכה נוספת באמונתם של הרב קוק והרב יוסף אלבו, שבימות המשיח בני-האדם ישובו להיות צמחונים. הם מבססים זאת על נבואתו של ישעיהו: "וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ, וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן. וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל-חֻר פָּתֶן, וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ בְּכָל-הַר קָדְשִׁי...” (ישעיהו, פרק י"א פסוקים ו'-ט').
טיעון #3 : מן היה המאכל המועדף במדבר.
לפי יצחק עראמה, מחבר "עקדת יצחק", אלוהים ייסד משטר תזונה לא-בשרי נוסף, מן, כשבני-ישראל יצאו ממצרים[4]. הדבר עשוי להיות סימן נוסף להעדפתו של אלוהים לתזונה זו. המן מתואר בתורה בבירור כמאכל צמחוני: “וְהַמָּן כִּזְרַע-גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח” (במדבר, פרק י"א פסוק ז'). תזונה זו שמרה על בריאותם של בני-ישראל במשך 40 שנה במדבר.
ראוי עוד לשים לב, שכאשר בכו בני-ישראל לבשר, סיפק אותו אלוהים בחוסר רצון בלבד (בצורת שלווים). מגיפה גדולה פרצה לאחר מכן ואנשים רבים מתו: "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם, טֶרֶם יִכָּרֵת, וְאַף ה' חָרָה בָעָם וַיַּךְ ה' בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד. וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה, כִּי-שָׁם קָבְרוּ אֶת-הָעָם הַמִּתְאַוִּים." (במדבר, פרק י"א פסוקים ל"ג-ל"ד) המקום בו התרחשו אירועים אלו נקרא "קברות התאווה", אולי אזהרה מוקדמת להשפעות הבריאותיות השליליות הקשורות לצריכת בשר.
שלושה טיעונים עיקריים אלה, מציגים את הצמחונות כאידיאל. לצד זאת, הם עדיין מניחים שליהודים ניתנת בחירה לאכול בשר. הטיעונים המשניים הבאים, המשרטטים את השפעות צריכת הבשר על מצוות אחרות, מגבילים, אני מאמין, את הבחירה זאת בעידננו.
טיעון #4 : צמחונות מספקת תזונה בריאה יותר.
היהדות רואה בשמירת הבריאות ציווי דתי בעל חשיבות ראשונה במעלה. התלמוד מלמד שיהודים צריכים להיות דקדקניים בענייני בריאות והגנת החיים יותר מאשר בעניינים טקסיים. ככלל, אם הדבר יכול להציל חיים, אדם חייב (לא רשאי) לחלל את השבת, לאכול אוכל לא כשר ואף לאכול ביום כיפור. החוקים היחידים שאינם ניתנים להפרה כדי להציל חיים הם אלה האוסרים על רצח, עבודת אלילים ומופקרות מינית[5].
לאור הוראות אלו, האם ייתכן שאלוהים רוצה שאנשים יאכלו בשר, כשמשטרי תזונה מסוג זה קושרו קשר הדוק להתקפי לב, שבץ, סוגים שונים של סרטן, ומחלות נוספות? במובן הזה, מעניין לציין שפרק ה' בספר בראשית מספר על חייהם הארוכים מאוד של אנשים בדורות של העידן הצמחוני שבין אדם לנח.
טיעון #5 : חקלאות החי המודרנית אכזרית לבעלי-חיים.
ליהדות אמירות יפות רבות הנוגעות לטיפול הולם בבעלי-חיים. משה ודוד המלך נבחרו להנהגה, ורבקה נחשבה לאישה ראויה ליצחק, בזכות היותם טובי-לב כלפי בעלי-חיים. ספר משלי, פרק י"ב פסוק י', מלמד כי "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". מחבר מזמורי התהילים מצהיר כי "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל-כָּל-מַעֲשָׂיו” (תהילים, פרק קמ"ה פסוק ט'). דאגה לבעלי-חיים מובעת אפילו בעשרת הדיברות. ציוויים רבים מורים על יחס הולם לבעלי-חיים. השחיטה היהודית מוודאת שכאשר בעלי-חיים נשחטים למאכל, הדבר נעשה בדרך המהירה ונטולת-הכאב ביותר שאפשר[6].
כמובן, הטענה שעלינו לדאוג לבעלי-חיים יכולה לשמש ישירות בוויכוח נגד הריגת בעלי-חיים בשביל בשרם. אולם עצם ההיתר לאכול בשר מאתגר הרחבה מעין זו. לעומת זאת, היחס לחיות משק בעולם המודרני, בהכנה לשחיטה, עשוי להוות שיקול נוסף[7]. את בעלי-חיים מגדלים כדי להבטיח התשואה הגבוהה ביותר להשקעה, בלי התחשבות מספקת ברווחתם האישית. לאור הטיעונים שהוצגו לעיל, האם אלוהים יראה בחיוב צריכת בשר כשמעורב בה הגידול של בעלי-חיים בתנאים אכזריים, בתוך תאים צפופים, שם נמנעים מהם אוויר צח, פעילות גופנית וכל היקשרות רגשית?
טיעון #6 : הצמחונות עדיפה לסביבה.
היהדות מלמדת שהאדמה היא של ה' ושעל אנשים להיות שותפים של אלוהים ולעבוד לצדו בשמירה על הסביבה. חכמי התלמוד הראו דאגה גדולה בנוגע להפחתת הזיהום. בעוד שאלוהים יכול היה לומר " וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד" כשהעולם נברא, היום העולם עומד מול איומים סביבתיים רבים. לפיכך, האם אלוהים יכול להעדיף משטרי תזונה המושתתים על בשר, כאשר אלו כרוכים בסחף קרקעות ובפגיעה בפוריותן; בזיהום של אוויר ושל מים, בין היתר בשל הייצור והשימוש הנרחבים בחומרי דישון והדברה ובכימיקלים אחרים, ובהרס יערות גשם טרופיים ובתי גידול אחרים?
בהתבסס על ספר דברים פרק כ' פסוקים י"ט-כ', האוסרים על הרס עצי פרי בזמן מלחמה, חכמי התלמוד אסרו גם על בזבוז או הרס בלתי הכרחי של כל עצם שיש בו תועלת אפשרית לבני-אדם. הרב שמשון רפאל הירש כתב שאיסור זה ("בל תשחית”) הוא קריאתו הראשונה והכוללת ביותר של אלוהים: עלינו "כבד את הדברים בתור קניין ה', והשתמש בהם לתכלית האדם בהשכל ודעת. בל תשחית! בל תפזר!”[8] הוא טען גם שיש השחתה גם כאשר עושים שימוש בדברים רבים יותר (או בדברים בעלי ערך רב יותר) מאשר נחוץ לאדם כדי להשיג את מטרתו.
לפיכך, האם ייתכן שאלוהים יעדיף משטרי תזונה המבוססים על בשר, שדורשים עד פי עשרים יותר אדמה, פי עשרה יותר מים ואנרגיה, והרבה יותר קוטלי מזיקים, דשנים ומשאבים אחרים, על-פני משטרי תזונה צמחוניים?
טיעון #7 : השימוש הבזבזני במשאבים בכדי לתמוך בצריכת בשר מניב השלכות שליליות רבות עבור האנושות.
העזרה לרעבים עקרון בסיסי ביהדות. התלמוד קובע, “שקולה צדקה כנגד כל המצוות" (בבא בתרא, דף ט' עמוד א'). חקלאים מחוייבים להשאיר את לקטי הקציר ופאות השדה כמתנות עניים. ביום כיפור, היום הקדוש ביותר בשנה העברית, בעודם צמים ומתפללים לשנה טובה, נאמר ליהודים במילותיו של הנביא ישעיהו שצום ותפילה אינם מספיקים; עליהם לפעול כדי לשים סוף לדיכוי, “הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.” (ישעיהו, פרק נ"ח פסוק ו')
לפיכך, האם ייתכן שאלוהים יתמוך במשטר תזונה הכרוך בהקצאת שבעים אחוזים מהתבואה הגדלה בארה"ב להאבסת בעלי-חיים המיועדים לשחיטה, בעוד עשרים מיליון אנשים מתים מדי שנה כתוצאה מרעב והשפעותיו? האם הוא יכול לתמוך במשטר תזונה שכרוך ביבוא בקר (ארה"ב היא אחת הייבואניות הגדולות בעולם) מארצות בהן אנשים גוועים ברעב, כדי לספק את צורכיהן של מסעדות מזון מהיר? שימוש בתבואה ובמשאבים דומים ישירות להזנת בני-אדם במקום לייצור בשר יכול לאזן באופן מהותי השפעות שליליות אלו.
למרות שאינה דת פציפיסטית, היהדות מצווה על מחויבות מיוחדת לעבודה למען שלום. בעוד מצוות רבות תלויות במקום או בזמן מסוימים לביצוען, היהודי מצווה תמיד: “בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.” (תהילים, פרק ל"ד פסוק ט"ו). לפי חכמי התלמוד, שמו של אלוהים הוא שלום, שלום מכתר את כל הברכות, ומלותיו הראשונות של המשיח יהיו מסר של שלום. בה בעת שבני-ישראל יצאו למלחמות, הם תמיד ייחלו לזמן בו "...וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא-יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה.” (מיכה, פרק ד' פסוק ג')[9].
מאחר וחז"ל לימדו שאחת הסיבות למלחמה היא מחסור בלחם ובמשאבים אחרים, כלום יכול אלוהים לתמוך ברעיון של משטר תזונה הכרוך בשימוש בזבזני בקרקע, במים, באנרגיה ובמשאבים חקלאיים אחרים, ובכך מנציח רעב ועוני נרחבים, שמובילים לעיתים קרובות לאי-יציבות ולמלחמה?
הטיעונים המובאים לעיל מעידים בעיניי בבהירות שצמחונות היא משטר התזונה שתואם ביותר את ערכי היהדות ואת העדפותיו של אלוהים. אני מזמין את הקורא להמשיך ולחקור טיעונים ומקורות אלה, כולל הסברים אחרים ותובנות אחרות שיגנו על צריכת בשר כנוהג מקובל במסגרת משטר התזונה האידאלי ליהודים. אני מאמין שעמדתי תישאר עדיין איתנה. אני מרגיש, עם זאת, שכדי להשלים את טיעוניי, עליי להתייחס לכמה מקריאות התיגר לטענתי כי משטר התזונה האידאלי עבור יהודים הוא צמחונות.
טיעון-נגד #1 : בחוסר התאמה עם היהדות, הצמחונות מעלה בעלי-חיים לרמה שווה לזו של בני-אדם או גבוהה ממנה.
תשובה: דאגה לבעלי-חיים והסירוב לנהוג בהם באכזריות ולשחוט אותם בשביל אוכל שאינו הכרחי לתזונה הולמת, למעשה הוא מזיק לבריאות האדם, אין משמעם שצמחונים מחשיבים בעלי-חיים כשווים לבני-אדם. כמו כן, כפי שצויין, ישנן סיבות רבות לבחירה בצמחונות מעבר לזכויות בעלי-החיים. בין היתר: דאגה לבריאות האדם, איומים סביבתיים, ומצוקתם של אנשים רעבים.
בגלל יכולתם של בני-האדם לדמיון, היגיון, הזדהות, חמלה, וברירה מוסרית, עלינו לחתור לשים סוף לתנאים שלא ייאמנו באכזריותם בהם מוחזקות בימינו חיות משק. זהו עניין של רגישות, לא הכרזה על שוויון זכויות עם ממלכת החי.
טיעון-נגד #2 : הצמחונות שמה את זכויות בעלי-החיים בעדיפות גבוהה יותר מאשר הבעיות הרבות שקשורות לרווחת בני-אדם.
תשובה: משטרי תזונה צמחוניים אינם מטיבים רק עם בעלי-חיים. הם גם משפרים את בריאות האדם, עוזרים לרעבים באמצעות שיתוף נכון יותר של אוכל ומשאבים אחרים, מפעילים פחות לחץ על מערכות אקולוגיות בסיכון, משמרים משאבים רבי-ערך, ומפחיתים את הפוטנציאל למלחמה ואלימות. לאור האיומים הגלובאליים הרבים שקשורים לחקלאות החי של ימינו, העבודה לקידום הצמחונות עשויה להיות הפעולה המשמעותית ביותר אותה אדם יכול לנקוט למען ההישרדות הגלובאלית.
טיעון-נגד #3 : בהעמדת ערכים צמחוניים מעל הוראות היהדות, צמחונים יוצרים בעצם דת חדשה, עם ערכים המנוגדים לדרכי היהדות.
תשובה: יהודים צמחוניים לא שמים "ערכים צמחוניים" מעל עקרונות התורה. הם אומרים שמצוות יהודיות בסיסיות, המורות לנו לנהוג בבעלי-חיים בחמלה, לשמור על בריאותנו, לחלוק עם הרעבים, להגן על הסביבה, לשמר משאבים ולרדוף שלום, מצביעות על הצמחונות כמשטר התזונה האידאלי, אליו יכוון אלוהים, עבור יהודים היום. הם אינם דוחים את ערכי התורה. ההפך הוא הנכון: יהודים צמחוניים מאתגרים את הקהילה היהודית ליישם את ערכיה הנעלים של היהדות.
טיעון-נגד #4 : יהודים חייבים לאכול בשר בשבת ויום טוב.
תשובה: לפי התלמוד (פסחים, פרק ק"ט עמוד א'), מאז חורבן בית-המקדש, יהודים אינם מחויבים לאכול בשר כדי לחגוג מועדים מקודשים. מאמרים אקדמיים מאת הרב אלפרד כהן[10] והרב יהודה דוד בלייך[11] מסיקים שיהודים לא חייבים לאכול בשר כדי לחגוג את השבת ואת החגים היהודיים. העובדה שכמה רבנים ראשיים, כמו שלמה גורן, הרב האשכנזי הראשי לישראל ז”ל, ושאר ישוב כהן, הרב האשכנזע הראשי לעיר חיפה, היו או הינם צמחונים אדוקים מחזקת טיעון זה.
טיעון-נגד #5 : התורה מצווה עלינו לאכול קורבן פסח וקורבנות אחרים.
תשובה: הפילוסוף היהודי הדגול רמב"ם האמין שאלוהים איפשר קורבנות כוויתור לצורת הפולחן הנפוצה בימי התנ"ך. הורגש שאילו משה לא היה מייסד את הקורבנות, שליחותו הייתה נכשלת ואולי היהדות הייתה נעלמת[12]. הפילוסוף היהודי אברבנאל מחזק את עמדתו של רמב"ם בציטוט מדרש לפיו בני-ישראל התרגלו לקורבנות במצרים, ולכן אלוהים התיר קורבנות אך ציווה שיוקרבו רק במקום קדוש מרכזי אחד כדי לגמול את היהודים ממנהגי עבודת אלילים[13].
בהיעדר בית-המקדש, קורבנות אינם נדרשים כיום. והרב קוק הרגיש, על יסוד נבואתו של ישעיהו, שבימות המשיח יהיו רק קורבנות המבוססים על מאכלים צמחוניים[14]. יש מדרש, לפיו בימות המשיח, כל הקורבנות ייפסקו, מלבד קורבנות תודה (שיכולים להיות ממקור צמחי) שיימשכו לנצח[15].
גם אם הקורבנות יחודשו באותם ימים, כפי שחכמים יהודיים רבים אחרים האמינו, אין זה צריך למנוע מאנשים לאמץ משטר תזונה בעל יתרונות אישיים וחברתיים רבים כל-כך היום.
טיעון-נגד #6 : ליהודים היו בעיות רבות באופן היסטורי עם קבוצות מסוימות לזכויות בעלי-חיים שלעיתים קרובות התנגדו לשחיטה כשרה וקראו לביטולה.
תשובה: על יהודים לשקול לעבור לצמחונות לא בגלל השקפותיהן של קבוצות למען זכויות בעלי-חיים, בין אם הן עוינות כלפי היהדות ובין אם לא, אלא מכיוון שזהו משטר התזונה ההולם ביותר את ערכי היהדות. זוהי התורה, לא קבוצות למען זכויות בעלי-חיים, שמלמדת כמה רחוק הטיפול העכשווי בבעלי-חיים מערכים יהודיים יסודיים. הציוויים היהודיים החזקים בנוגע לטיפול הולם בבעלי-חיים סוכמו ברהיטות על-ידי שמשון רפאל הירש: “תורת ה' דאגה בעד כל אלה, ותחובב [תחייב] אותך לא לבד למנוע עצמך מלסבב [לגרום] כאב וצער לבעלי-חיים ללא נדרש, כי גם באופן אם תראה איה בעל-חיים כואב ומצטער, גם בבלי אשמתך ובבלי כל סיבה מצדך למכאוביו, הנך מחויב להחיש לו עזר וישע ככל יכולתך, להקל על מכאוביו וצערו"[16].
חיוני שהקהילה היהודית תתחיל להתייחס לסוגיות המוסריות הרבות שקשורות למשטרי התזונה שלנו. זוהי סוגייה בעלת-חשיבות בשביל התורה ובשביל כוכב הלכת שלנו, הנתון בסכנה.
מקורות
[1]בפירוש לספר בראשית פרק א' פסוק כ"ט, רש"י קובע: “...ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכול בשר, אך כל ירק עשב יאכלו יחד כלם...” בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין נאמר כי לא הותר לאדם בשר למאכל. ראו גם: נחמה ליבוביץ', עיונים בספר בראשית (מהדורה חמישית מתוקנת, ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשל"ה), עמ' 56-53.
[3] שלמה אפרים מלונטשיץ, ספר כלי יקר על התורה, למבערג 1882, עמ' ק', בפרוש לפרשת ראה (דברים יב פסוקים כ-כב). לשון הפסוקים אליהם מתייחס הפירוש הוא: "כ כִּי-יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ, וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר, כִּי-תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר--בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ, תֹּאכַל בָּשָׂר. כא כִּי-יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם, וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לְךָ, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ--וְאָכַלְתָּ, בִּשְׁעָרֶיךָ, בְּכֹל, אַוַּת נַפְשֶׁךָ. כב אַךְ, כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת-הַצְּבִי וְאֶת-הָאַיָּל--כֵּן, תֹּאכְלֶנּוּ...".
[7] הרב אריה כרמל, איש חינוך תורה ישראלי בן-זמננו, כותב: “ספק גדול אם התורה תעודד 'תיעוש בעלי חיים' שמתייחס לבעלי חיים כלמכונות, תוך חוסר רגישות בולט לצרכיהם ודחפיהם הטבעיים. גידול בעלי חיים בתנאים מלאכותיים הנוגדים את הטבע, מתוך כוונה להפיק טעם או מראה משופרים של הבשר, מהווה הפרה להלכה זו לפי דעת פוסקי דורנו.” (הרב אריה כרמל, יהדות לשנות האלפיים (תרגום: יצחק רקנטי וגילה שוורץ, הוצאת פלדהיים, ירושלים תשנ"ז-1997) בע' 75). הרב משה פיינשטיין, הסמכות החרדית רבת-ההשפעה ביותר בארה"ב במשך שנים רבות, ציין בשנת 1982 שאסור ליהודים לגדל עגלים בשביל בשרם תחת תנאי חקלאות החי האינטנסיביים הנוכחיים מאחר וזו עבירה על איסור צער בעלי-חיים (איגרות משה, אבן העזר, 4, (92.
[8] שמשון רפאל הירש, ספר חורב (מסודר מחדש לפי תרגום הרב משה זלמן אהרנזאן מקוונה, הוצ' הוועד להפצת ספרות דתית בישראל, בני ברק, 1984), ע' 266.
[9] Rabbi Maurice Eisendrath, "Sanction in Judaism for Peace", in Homer A. Jack (editor), World Religions and World Peace, (Boston: Beacon, 1968)
[10] Rabbi Alfred Cohen, "Vegetarianism From a Jewish Perspective", Journal of Halacha and Contemporary Society, Vol.1, No. 2, Fall, 1981, p. 32.
[11] J. David Bleich, "Vegetarianism and Judaism", Tradition – a Journal of Orthodox Thought, Vol. 23(1) summer 1987, p. 82.
[13] יוסף צבי הערץ (עורך), חמשה חומשי תורה עם ההפטרות (דפוס שונצין, לונדון, תשי"ח) Rabbi J. H. Hertz, The Pentateuch and Haftorahs (London: Soncino Press, 1958) בע' 562.
[14] הרב אברהם יצחק הכהן קוק, עולת ראיה (הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ב) כרך ראשון, עמ' רצב.
[16] שמשון רפאל הירש, ספר חורב (מסודר מחדש לפי תרגום הרב משה זלמן אהרנזאן מקוונה, הוצ' הוועד להפצת ספרות דתית בישראל, בני ברק, 1984), ע' 91.