אודות

זנגביל הוא פרויקט של האיגוד היהודי הבינלאומי לצמחונות (ע"ר). האיגוד נוסד בירושלים בשנת 1991 ע"י פיליפ פיק המנוח, שייסד גם את האיגוד היהודי לצמחונות בלונדון. מטרת האיגוד היא לקדם את הכרת הצמחונות כאמצעי לקידום השיפור הגופני, הרוחני, המוסרי, והכלכלי של המין האנושי, וכן להפיץ את הוראות התורה והאמונה היהודית הנוגעות לצמחונות.  

פרויקטים קודמים שלנו...

פיליפ פיק

פיליפ פיק (1910-1992) ייסד בשנות הששים את האיגוד היהודי לצמחונות בלונדון. בשנת 1991 ייסד את האיגוד המקביל בישראל, ורכש עבורו את המבנה המשמש אותנו עד היום.

13147725_994732773937506_9109205782335648491_o.jpg
Tu+Bshvat.jpg
הזמנה יעל שמש.JPG
mazonlemachshava.jpg
המרכז הקהילתי לצמחונות
עד שנת 2019 הפעילה העמותה מרכז קהילתי ייחודי ושוקק בשכונת טלביה בירושלים. המרכז היה מוקד לסדנאות, הרצאות, קורסים ומפגשים בנושאי תזונה מהצומח, זכויות בעלי-חיים, קיימות, בריאות ואתיקה של מזון. עבור הקהילה הצומחת של טבעוניות וטבעונים בירושלים, המקום היה מרחב אלטרנטיבי תומך ונטול פגיעה בחי. קולקטיב "המהטמה" הציע בו ארוחות טבעוניות, ששולבו לעתים קרובות בערבי תרבות. בחגים התקיימו במקום סעודות חג טבעוניות. אחת לחודש נערך במקום שוק-חופשי. המקום הפעיל ספריה עשירה, פתוחה לציבור. במשך תקופה התקיים בו גם ייעוץ תזונתי פרטני. בנוסף שימש המקום למפגשים של קבוצות עזרה עצמית, קבוצות מדיטציה וקבוצות פעילות שונות - וכל אלו יצרו קהילה רחבה שנחשפה לאורח החיים הטבעוני ולערכים שבבסיסו.
משנת 2020 המקום ששימש את המרכז הקהילתי מושכר, והזנגביל ממשיך לפעול בערוצים אחרים.
סדרי טו בשבט

מראשית שנות התשעים, וכמעט ברציפות, מקיים זנגביל סדר טו בשבט מסורתי - בדגש על הודיה על הטבע הפורה בארץ. שעיה קלטר, שערך את הסדר לאורך מרבית השנים, עשה זאת בהתאם למסורת הסדר הקבלית, ותוך הפעלה של המשתתפות והמשתתפים בקטעי קריאה ודקלום, שירה ותנועה.

מזון למחשבה

פרויקט "מזון למחשבה - יהדות ואתיקה של מזון" הפגיש קהילות דתיות עם המציאות של תעשיית המזון המודרנית, והציע יישום של ערכים יהודיים שורשיים על מציאות חדשה זו. העיסוק באוכל עובר בחיים היהודיים כחוט השני: ממצוות הכשרות, דרך הברכות על האוכל וכלה בשולחן החג המשפחתי. האתיקה היהודית של מזון נוגעת גם לתנאי החיים של חיות במשקים, לשמירה על זכויות העובדים בתעשיית המזון, לבעיית הביטחון התזונתי ולהשלכות של תעשיית המזון על האדמה עליה אנו חיים ושצווינו "לעובדה ולשומרה".

הפרויקט התבסס על מפגשים עם פעילי שטח ורבנים, שהציגו הבטים מעשיים ותיאורטיים של האתיקה היהודית של מזון.
הפרויקט היה פרויקט משותף של זנגביל, טבע עברי והתו החברתי (מיסודה של עמותת במעגלי צדק).
בין ממון למזון

סדרת הקורסים "בין ממון למזון" חשפה את המשתתפים לסוגיות מרכזיות במערכות המזון שלנו, ובהקשרים הכלכליים שלהן. מרצות ומרצים מהבולטים בתחום עסקו בסוגיות כגון טביעת הרגל האקולוגית של תעשיית המזון, הפגיעה בבעלי-חיים בתעשיות המזון מהחי, עובדי תעשיות המזון וסחר הוגן, חקלאות אורגנית, רעב וביטחון תזונתי, מזון מעובד, ריבונות מזון - ומארג הקשרים, הכוחות הפוליטיים והאינטרסים הכלכליים שמניעים את מערכות המזון ומשפיעים על כל אלו.  

הפרויקט היה פרויקט משותף של זנגביל והמכללה החברתית-כלכלית.
מזון וממון - תמונה.jpg
ariel.jpg
תכנית המפגשים1.jpg

החברה הרב-מינית

הקורס "החברה הרב-מינית: אנשים חיות ומה שביניהם" הציע מבט ביקורתי, מעמיק וחדשני על היחסים בין בני-אדם לבין בעלי-חיים אחרים. הוא פנה לציבור הרחב, שיש לו עניין אינטלקטואלי וראייה ביקורתית, ומקנה כלים תיאורטיים חשובים לפעילים לשחרור בעלי-חיים.​

הקורס, בהנחיית ד"ר אריאל צבל, בחן את מערכת היחסים הזו בעיניים ובכלים של מדעי החברה: הקשר שבין בני-האדם לבין חיות ממינים שונים הוא לא רק כלכלי, צרכני, מדעי או אקולוגי, אלא בראש ובראשונה קשר חברתי. אמנם, בדרך-כלל ללא צל של שוויון, ולעתים קרובות גם מתוך ניכור וכוחנות קיצוניים – אבל גם קשר כזה הוא קשר חברתי. החברה שלנו היא אפוא חברה רב-מינית. לכאורה זו הערה צנועה מאוד, אבל במבט שני מסתבר שיש לה השלכות מרחיקות-לכת.

איך משפיע רעיון "החברה הרב-מינית" על המשמעות של מוש​גים יומיומיים? מה הם בעצם, במחשבה מחודשת, שוויון, רגשות, גוף, סביבה, טבע, שליטה, תרבות, זכויות, הבעה, רווחה, חקלאות או תעשייה? הקורס התמודד עם אתגרים כאלה בעקבות תיאורטיקנים במדעי הרוח והחברה, חוקרים במדעי-החיים, פעילים חברתיים ועוד – שכולם ניסו לבחון באופן ביקורתי גישות שעליהן התחנכו. תשומת-לב מיוחדת הוקדשה לתעשיות המזון והלבוש מן החי – מערכות אדירות ממדים שאנו מוקפים בהן מבלי לשים לב, עד כדי כך שגם הוגים וחוקרים בקושי התייחסו אליהן. כאשר כל המאמצים האלה לחשוב מחדש יצטברו יחד, הם עשויים לחולל מהפכה בגישה שלנו לתחומים רבים, שחלקם אפילו לא נראים קשורים לחיות. 

פופקורן וצדק חברתי

סדרת המפגשים "פופקורן וצדק חברתי" היתה מבוססת על צפיה בסרטים שבתכנים ובשפה הקולנועית שלהם מחברים בין סוגיות של זכויות אדם ושחרור בעלי-חיים. לאחר כל סרט התקיימה הרצאה בתחום המשיק לסרט. בין הסרטים שהוקרנו: חוות הקסמים, ואלס עם בשיר, מקלייבל, המבוך של פאן ועוד.

הפרויקט היה פרויקט משותף של זנגביל ושל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.