IMG_9910.jpg

יום שישי 14.10.2022

תכנית הסמינר כפופה לשינויים אפשריים.

9:00 - התכנסות, הרשמה, קפה ומאפה

10:15 - אירוע פתיחה עם אורי שביט

אורי שביט.jpg

לפני שנצלול לעומק הדילמות שבאקטיביזם טבעוני, ולפני שניגש להשחזת הכלים שיש לנו כדי לעשות כאן עולם טוב ומתוקן, ניזכר למה בעצם אנחנו כאן, ומה כבר עשינו והשגנו כתנועה. וגם כמה תדריכים מעשיים שיעשו את היומיים שלנו יחד לנעימים יותר.

10:45  - היכרות בקבוצות קטנות

11:15 - Fucking (with) the system
פאנל בהשתתפות:

ברק כהן

ברק כהן.png
כרמן אלמקייס.jpeg
דפנה ברנקל.png
עדו כתרי.jpeg

כרמן אלמקייס עמוס

דפנה ברנקל

עדו קטרי

בין חסימת כביש לאירוע בכנסת; בין הפגנה לעתירה לבג"ץ... לאורך אלפי שנות מאבקים חברתיים ניתנו תשובות שונות לשאלה אם הממסד הוא אויב או שותף פוטנציאלי; אם שינוי המציאות עובר דרך התקפה עליו, הצטרפות אליו או באופן אחר; אם הכלים של הממסד הם יעילים, או שהשימוש בהם הוא רעיל... בפתח הסמינר נארח פעילות ופעילים ממאבקים חברתיים מגוונים, ונשמע מהניסיון שלהםן בטנגו המורכב עם הממסד, ועל ההישגים והמחירים הכרוכים בכל דרך פעולה.

12:45 - ארוחת צהרים

13:45 - לראות ולהראות את בעלי החיים - פגיעות שקופות - חגי כהן

חגי כהן.jpeg

כשרואים פציעה, כליאה צפופה, מכות, קל להבין שבעל החיים סובל. אבל יש פגיעות המוניות שהן שקופות, לפעמים גם לנו בתנועה. כדי להבחין בפגיעות השקופות האלה אנחנו מוכרחים לדעת יותר על בעלי החיים - למשל: איך הם חווים את העולם, על החושים שלהם, על ההתנהגות שלהם, על הצרכים שלהם. במפגש נסקור כמה דוגמאות לפגיעות שקופות כאלה ונשאל למה חשוב להכיר אותן.
חגי כהן הוא פעיל ותיק באנימלס (לשעבר אנונימוס), תחקירן ועורך וידאו, ועורך הסדרה "מה הקטע" ביוטיוב בהגשת אבימור חדד.

14:15 לראות ולהראות את בעלי החיים - סדנאות לבחירה:

חגי כהן - החיות השקופות מכולן

איך זה שיש "צמחונים" שאוכלים דגים (ו"פירות ים")? למה גם בתנועה נוטים להתעלם מיצורים לא יבשתיים? איזה דג מצליח להביס את כל חתולי וכלבי העולם - ומזהה את עצמו במראה? איך הוכרע הוויכוח המדעי על כאב בדגים? מאיפה צץ המיתוס על הזיכרון הקצר שלהם ואיך אפשר לדעת שהוא שגוי? אילו דגים הכי נצרכים בישראל ואיך נראים החיים שלהם? מה זה "אילוץ הטלה"? איך אפשר להעריך כמה דגים סובלים? בסדנה נלמד על חיי הנפש של דגים שונים ועל כמה מהפגיעות השקופות בהם. נדון גם באתגרים ובדרכים להנגיש מידע כזה לקהלים רחבים תוך יצירת עניין וחיבור רגשי.

חגי כהן הוא פעיל ותיק באנימלס (לשעבר אנונימוס), תחקירן ועורך וידאו, ועורך הסדרה "מה הקטע" ביוטיוב בהגשת אבימור חדד.

חגי כהן.jpeg

אורן בן יוסף - לחשוב מחדש מיהו האדם. לחשוב מחדש מיהי החיה. 

הקריאה למהפכה ביחס האנושי כלפי בעלי החיים לא יכולה להסתכם רק בשחרורם מהשבי. היא מחייבת גם שינוי בצורת החשיבה שבונה את העולם בו אנו חיים. כפי שחשיבה אקולוגית צריכה להתעלות על חשיבות לאומיות וכלכליות מסוימות, כך גם חשיבה מחדש של היחסים בין מגוון היצורים החיים בעולם מצריכה התעלות מעל ערכים היסטוריים וצורות קודמות בהן אנו מתייחסים לשונים מאיתנו. לצד מחשבה מחדש על השאלה מיהו האדם, ומחשבה מחדש על השאלה מיהו בעל החיים הלא אנושי, עלינו לחשוב מחדש על האופן בו אנו רואים את העולם ועל האופן בו העולם מתנהל. במפגש זה נחשוב על האופנים החדשים בהם אנו יכולים להתחיל ולראות את העולם, מתוך חשיבה יצירתית, כדי באמת לנסות לשנות את החשיבה ההיסטורית האנושית, שמהווה סכנה לכל מי שאינם אנושיים.
 

אורן בן יוסף הוא פעיל למען בעלי חיים, סופר ומורה. שלושת ספריו עוסקים בשאלות של התייחסות לבעלי חיים בשיח האנושי, ועל מקומו של האדם בעולם הלא אנושי.

אורן בן יוסף.png

רונן בר - מה הסיפור של כדור הארץ?

מי הם רוב היצורים המרגישים שחולקים איתנו את אותו כוכב לכת? מה הסיפור שלהם? איך השפה מוחקת את הפרט החייתי ולמה חשוב להסתכל על העולם שלנו מנקודת מבט של חייזר?
 

רונן בר, עיתונאי ואקטביסט, הוא מנהל עמותת סנטיאנט ופעיל במרד בעלי חיים, שני ארגונים שפועלים עבור חיות הבר ובעלי החיים שכלואים בתעשיית השחיטה. בעשור האחרון רונן ניהל וביצע תחקירים שפורסמו בכלי תקשורת בישראל ובעולם, מהגרדיאן ועד כלבוטק, וחשפו את המציאות מבעד לעינהם של בעלי החיים.

רונן בר.jpeg

יוסי וולפסון - מה ראיתי פה?

איך לגשת לחומר גלם מצולם? אלו דברים ניתן לזהות בו בצפיה שניה ושלישית ועל בסיס ידע על בעלי-חיים והתעשיה? ומה אנחנו מחפשים לצרכים כגון מחקר, פרסום במדיה חברתית, תקשורת וצרכים משפטיים? הסדנה תכלול צפיה בסרטוני וידיאו, חלקם קשים.

יוסי וולפסון פעיל בתנועה לשחרור בעלי-חיים מזה מספר עשורים, והיה מעורב, בין היתר, בניתוח חומרי וידיאו מתחקירים במשקים תעשייתיים ובמשחטות.

יוסי וולפסון.png

15:30 - שינינו את החוק - שינינו את העולם? בהשתתפות:

אמנון קרן.png
יוסי וולפסון.png
שירה הרצנו.png

שירה הרצנו

יוסי וולפסון

אמנון קרן

התקנות נגד כלובים בתעשיית הביצים הן הזדמנות לדבר על רפורמות משפטיות שמבטלות פרקטיקות אכזריות במיוחד במסגרות שנשארות מסגרות של ניצול ופגיעה. מה ערכן? מה מחיריהן? מה תפקידן במאבק? איך נכון או פחות נכון להיאבק עליהן? שיח פתוח שבו נסקור לעומק את הרפורמה בתעשיית הביצים – מה היא כוללת, מה משמעותה לתרנגולות ומה היסטוריית המאבק עליה. נשים אותה בהקשר של רפורמות משפטיות במאבקים חברתיים אחרים. המסקנות שנסיק עשויות להיות רלוונטיות לרפורמות אחרות שעל הפרק כגון ביטול המשלוחים החיים או הגבלת פרסום בשר.

17:15 - דיון בקבוצות קטנות

18:30 - הכנה לפעולת המחאה המתקיימת בסוף הסמינר

19:00 - ארוחת ערב

20:00 - הצגת יוזמות אקטיביסטיות לשחרור בעלי-חיים ואחריה...

משימאניה! - תחרות המשימות שבה כולם נהנים להפסיד!

 בהנחיית יסמין בן-צבי ויוסףה מקיטון

יום שבת 15.10.2022

רותי טיקוצקי_edited.jpg

7:30 - יוגה על הבוקר עם רותי טיקוצקי

8:00 - ארוחת בוקר

פעילות למען בעלי חיים היא בנפשנו, היא הדבר הנכון לעשות. היא גם דורשת המון אנרגיה, ויכולה לשחוק מאד. היוגה מאפשרת לנו:

הקשבה: לזהות את הצורך - בגוף או בנפש;

מיקוד: לנקות רעשים ולהתמקד בעיקר,

הטענה: לחדש כוחות ולחזור לפעילות מגובשים ומחוזקים, עם כלים שיעזרו לנו באקטיביזם והרבה מעבר לו.

מוזמנים לטעימה וטעינה ❤️

מממממממממממ

9:00 - השחזת המאבק - סדנאות לבחירה

תמיכות ממשלתיות – איך תקציב המדינה מפריע לקידום טבעונות? יותם שלמה ואמנון קרן

תמיכות ממשלתיות, סובסידיות, סעיפי תקציב – רובנו לא מתעמקים בחלוקות הפנימיות של תקציב המדינה, אבל בפועל מדובר במהלכים שחורצים את גורלם של בעלי חיים רבים, מקשים על מעבר לטבעונות ומהווים משקל נגד משמעותי להצלחות של התנועה. במפגש נצלול אל תוך מחילת הארנב של התמיכות הממשלתיות בתעשיית המזון מהחי, ונציע תשובות פשוטות לשאלות כמו "מה זה חוק הגליל", "למה חלב סויה עולה יותר", ו-"איך רמי לוי יכול למכור קילו עוף בשקל"- ומה אפשר לעשות עם כל זה?
הצטרפו אלינו לשיחה על כסף, תקציב, דילמות חברתיות, סוגיות סביבתיות, והרבה אינטרסים.

יותם שלמה - מנהל הקליניקה לרגולציה סביבתית באוניברסיטת בר אילן, פעיל באתגר 22.
אמנון קרן - עו"ד בקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעלי חיים באוניברסיטת ת"א וחבר בקולקטיב כאןתוקם.
יותם ואמנון חוקרים יחד מדיניות התמיכות הממשלתיות במזון מהחי בישרא
ל.  

אמנון קרן.png
יותם שלמה.jpg

על הרציונליות של אכילת בשר – עידא בת-חיפושאי

מה קדם לְמה: הגזענות נגד שחורים בארה"ב, או העבדות? התשובה לא כ"כ מובנת מאליה. האם א/נשים מפסיקים לאכול מזון מן החי כי הם מבינים שזה לא מוסרי, או שאולי זה בדיוק להיפך?
נדבר על הפסיכולוגיה של שינוי עמדות ושל שינוי הרגלים. נחקור את רעיון הדיסוננס הקוגנטיבי: איך קורה שברמה הלא מודעת, הרבה יותר הגיוני ו"נכון" לאנשים להדחיק את ההיבט המוסרי של המעשים שלהם ולהמשיך בהרגלים הישנים. כך שממש לא משנה מה קורה ברמה המודעת ועד כמה הפעילה הטבעונית שעומדת מולם הכי-צודקת-בעולם בטיעונים שלה. נבדוק איך אפשר להשתמש בהבנה הזאת ככלי עוצמתי לשינוי וניתן כמה טיפים להסברה טבעונית מוצלחת.

עידא מעסה, תומכת נפשית באקטיביזם ומעריץ שרופה של ג'ואנה מייסי. מאמין קנאי ברגשות - בחיים האישיים (שהם הפוליטיים) ובתור כלי לשינוי חברתי אבל גם מוכנה לקבל קצת רציונליזם מדי פעם.

עידא בת-חיפושאי.jpeg

בניית קהילה למען בעלי החיים (כולל אנחנו) – טיאה לוי

כולנו חולקות.ים מרחב משותף של פעילות. אנחנו רוצות גם שהקהילה שלנו תתרחב, תהיה מגוונת, מודעת וכזו שלא מוכנה לשתוק מול אי-צדק. באופן בלתי נמנע, המאבק לשחרור בעלי חיים מוביל אותנו גם דרך מורכבויות וקונפליקטים שיכולים לערער אותנו מהיסוד- למי מאתנו זה לא קרה?? אבל כדי להצליח לבנות מציאות אחרת, אנחנו זקוקות לקהילה סולידרית ותומכת, למקום שבו נרגיש שאנחנו לא לבד גם כשבחוץ (ובפנים) העולם גועש. הצטרפו לשיחה על קהילה, התנגדות ומה שביניהם: על יסודות לבניית קהילה אקטיביסטית ופוליטית, פתרון קונפליקטים וצמיחה מהם, וכלים שיוכלו לעזור לנו להתקיים האחד ליד השנייה בצורה מכבדת וחיובית יותר.

טיאה לוי דוקטורנטית בטכניון וחברה בקולקטיב כאןתוקם, התארגנות עצמאית לגיבוש קהילה פוליטית, חושבת ופעילה.

WhatsApp Image 2022-09-21 at 10.21.09.jpeg

פודטק: אתגרים ופוטנציאל – נטע רוזנטל ויוסףה מקיטון

איך הגדלת היצע מוצרי הבשר מן הצומח פוגשת את התנועה לשחרור בעלי החיים? האם חלבונים אלטרנטיביים הם פתרון הקסם? מה האתגרים שעומדים בפניהם בתור טכנולוגיה חדשה? האם מעורבות תאגידי הבשר בתעשיית המזון החדש היא חסד או נטל? ואיפה נקודות הממשק בין השיח הצרכני ו"אומת הסטראטאפ" לתנועה החברתית להרחבת המעגל המוסרי?

נטע רוזנטל ניהלה בעשור האחרון במשרה מלאה פרוייקטים למען בע"ח, הבולט מביניהם הוא פרוייקט "אתגר 22". היא מכהנת כחברת ועד מנהל ויועצת לעמותות ומנטורית במספר תוכניות אקטיביזם.

יוסףה מקיטון הוא פעיל טבעוני 22 שנים, בן 48 מבאר שבע, היה לו הכבוד לפעול ב"מאבק אחד", "אנונימוס" (כשעוד לא היתה "אנימלס"), "מיט דה ויקטימס" ועוד.

נטע רוזנטל.png
יוסף מקייטון.png

10:45 - לפרק את המכונה - סדנאות לבחירה

משבר האקלים, צדק אקלימי
ואיך זה קשור לכולנו – יערה פרץ

משבר האקלים נוצר על רקע תפיסה שאנחנו מנותקים מהטבע ומבעלי-החיים, שנועדו לשרת את צרכינו, ושצמיחה אינסופית היא אפשרית בלי לחשוב על חשבון מי. נשוחח על המאבק הקיומי במשבר, וכיצד הוא כרוך בשינוי המערכת והאי-צדק שהיא גורמת.

יערה פרץ.jpeg

דמיון ככלי פוליטי – נמרוד הלפרן

מול מערכת מקובעת שהכשל הגדול ביותר שלה הוא כשל של דמיון, מוזמנים מתנגדיה לגלות מחדש את הדמיון הרדיקלי, להמציא שפות פוליטיות חדשות, ולשוב ולבסס את הזכות לחלום. איך דמיון יכול לשמש ככלי מחאה ושינוי פוליטי, כמקור לתקווה, ולפעמים אפילו כאמצעי לברוא מציאות חדשה.

נמרוד הלפרן (2).png

לא רק סנדביץ' אבוקדו: האקדמיה לקמפוס טבעוני – עדי גילאי דותן ואמנון קרן

מערכות המזון חולות, גם באוניברסיטאות ובמכללות. עם ההכרה הגוברת של מוסדות אקדמיים בצורך להיאבק במשבר האקלים ולהטמיע עקרונות של קיימות, צו השעה דורש גם צעדים אקטיביים לצמצום משמעותי של צריכת מזון מהחי בקמפוסים - החל מאירועים ועד המזון המוגש (ונזרק) בקפיטריות. סטודנטיות וסטודנטים בעולם כבר הגיעו להישגים במאבק למען מעבר לקמפוס מבוסס-צומח, שניתן וחיוני ליישם גם כאן. בסדנה נתעדכן בקמפיינים ובהתפתחיות בנושא בעולם, שמתחילות לחלחל גם בארץ, ונדון בכלים מעשיים ליצירת שינוי מערכתי בתחום המזון בקמפוסים השונים, לצד דרישות חשובות שכבר עולות למען האקלים. מטרת הסדנה היא גם ליצור תשתית להתארגנות סטודנטיאלית רחבה על בסיס מקורות ידע, חשיבה אסטרטגית ומשאבים משותפים. הסדנה אינה מיועדת לסטודנטיות.ים בלבד, אבל תתמקד בפעילות בקמפוסים.

עדי גילאי דותן סטודנטית לכלכלה באוניברסיטת ת"א ופעילה למען בעלי חיים.
אמנון קרן- עו"ד בקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי חיים באוניברסיטת ת"א, העוסק בין היתר במדיניות מזון.

אמנון קרן.png
adi gd.jpg

לא עוזבת ת'עיר: שחרור בעלי חיים דרך הרשות המקומית – טיאה לוי

העיר היא לא רק מקום שבו אנשים התקבצו יחד באופן מקרי, אלא גם מרחב חי ופוליטי שמשווע שניקח בו חלק פעיל ונעצב אותו – ויש לנו שם המון השפעה! ברחבי העולם (וגם קצת אצלנו) זיהו כבר מזמן את הפוליטיקה המקומית כזירה שבה לתושבים יש כוח לשנות סדרי עולם, ולחלחל למקומות נוספים, במיוחד מול הסיאוב והתקיעות של המערכת הפוליטית הארצית. בסדנה נדבר על העיר כמרחב להתארגנות אזרחית ושינוי חברתי, נלמד מדוגמאות מעוררות השראה, ונחשוב יחד כיצד המאבק לשחרור בעלי חיים יכול לחזור ולעשות גם הוא שימוש בכלי הזה, שבאמצעותו נחל הצלחות בעבר.

טיאה לוי - דוקטורנטית טכניון החוקרת התארגנות אזרחית בעיר בתחום האנרגיה.

WhatsApp Image 2022-09-21 at 10.21.09.jpeg

12:15 - ארוחת צהרים

13:15 - דיון בקבוצות קטנות

מה לי ולטיקטוק? שחרור בעלי חיים - אורין בן ציון

בשנים האחרונות אפליקציית טיקטוק כבשה את עולם הילדים והנוער הישראלי.
דרך טיקטוק ניתן להגיע לתפוצה של עשרות ומאות אלפי צפיות, ממש ישירות אל דור העתיד - הצרכנים הבאים, ועדיין האקטיביזם הטבעוני לא שם. בסדנה נלמד מה צריך להיות בסרטון הטיקטוק שלנו בשביל שנגיע עם המסרים שלנו לכל משפחה בישראל.

אורין בן ציון.png

כלים בפעולה ישירה - עדי וינטר ומייקל רפאל

פעולה ישירה מעמידה את הגוף שלנו כחוצץ ומערערת על הסדר הקיים.

בסדנה נלמד להשתמש בכלים שונים כמו טיפוס על טרייפוד, שימוש נכון בטיובים וצורות של היקשרות.

נתרגל שק תפוחי אדמה והתמודדות עם אלימות וסטרס ונזכור שהמטרה שלנו היא לא "לנצח" או "להביס" את הצד השני אלא רק לקרב אותו לעולם שבו כולם יכולות לנשום.

"בלי מאבק אין התקדמות. מי שמבקש חירות אך מגנה את הפעילות, משול למי שרוצה יבולים ללא חרישת האדמה, גשם ללא ברקים ורעמים. הוא רוצה את הים ללא שאגת גליו. המאבק יכול להיות מוסרי, והוא יכול להיות פיזי; הוא יכול להיות שניהם. אך הוא לעולם יהיה מאבק. הכוח אינו מוותר על דבר ללא תביעה. "  פרדריק דאגלס.

מהי השיטה הבלרוסית לבאנרים חד פעמיים מהירים?

איך מציירים באנר יפהפה וענק עד הפרטים הקטנים גם אם אין לך שום רקע באמנות?

בואו ללכלך יחד את הידיים!

בן רונן_edited.jpg

אמנות אקטיביסטית: באנרים במחאה – בן רונן

באתי לשחרר בעלי חיים - למה לי אבטחת מידע עכשיו? - אורי פליידר

אורי פליידר.png

14:00 - לצאת לרחוב - סדנאות לבחירה:

עדי וינטר.png
מייקל רפאל.jpeg

בעולם שבו הכל כמעט נגיש בלחיצת כפתור, רבים מוותרים מראש על פרטיות ועוברים הלאה לסדר היום. במהלך הסדנה המעשית הזו נבין מדוע בכל זאת כדאי לקחת רגע ולדבר על אבטחת מידע, ונלמד על צעדים פשוטים להגנה עצמית אונליין, במיוחד באקטיביזם - כדי למנוע מעצמנו להיות חשופים הרבה מעבר למה שנדמה לנו. בואו לקבל כלים לאקטיביזם בטוח, כדי שנשמור יותר טוב על המידע האישי שלנו, דרכי ההתארגנות שלנו, ועל השותפים שלנו לדרך.

אורי הוא אקטיביסט טבעוני, פעיל ברדיקלים חופשיים ומומחה לאבטחת מידע בעל ניסיון של 15 שנה בתחום.

15:45 עולם אחר הוא אפשרי – ועד אז... סדנאות לבחירה:

איריס אריאלי - כמה רוע אפשר לבלוע?

על שחיקה באקטיביזם למען בעלי חיים

בתהליך של אקטיביזם, לעתים קרובות אנחנו נחשפות לסבל של בעלי חיים ומפתחות מודעוּת ורגישוּת אליו. זו חוויה עוצמתית כשהיא מניעה אותנו לפעולה; אך היא גם מעוררת בנו כעס, עצב ותסכול שגובים מאיתנו מחיר נפשי, ומביאים לשחיקה. בסדנה נשוחח על מנגנוני ההתמודדות שפועלים אצלנו, ועל כלים שיאפשרו להמשיך לפעול למען המטרות שחשובות לנו. 

ניסויים.png

מדיטציה כתמיכה והתבוננות עצמית לאקטיביסטים ואקטיביסטיות – אביב טטרסקי

הסדנה תכלול התנסויות במדיטציה ביחד עם הסברים על כיצד להיעזר בתרגול הזה על מנת להזין את עצמנו, ולהקל בהתמודדות עם חשיפה ולאלימות ולסבל. נתחיל בהרפייה אל ובעזרת הגוף וננסה לבדוק כיצד זמן של קשב לעצמנו יכול לאפשר לנו להתייחס גם אל כאבי הלב שבאים ביחד עם האקטיביזם שלנו.

אביב טטרסקי מתרגל מדיטציה שנים רבות (בעיקר במסגרת עמותת תובנה). כחלק מקבוצת דהרמה מעורבת חברתית משתתף בסולידריות ישראלית-פלסטינית בירושלים ובגדה המערבית.

אביב טטרסקי.jpeg

אי-ציות אזרחי: כלי לצדק אזרחי – יסמין בן-צבי ויוסי שבו

בסדנה הזו נחשוב יחד, ונתרגל, מהו אי ציות אזרחי, איך הוא מתפתח, ונראה כיצד נעשה בו שימוש במקומות ובמאבקים שונים בעולם לאורך ההיסטוריה על מנת לשנות מציאות קיימת. נשאל למה ומתי אנחנו משתמשים בכלי של אי ציות אזרחי? מה זה בכלל אומר, ומהן הדרכים השונות לפעול באי ציות אזרחי? מה המשמעות של אי ציות אזרחי לנו, כפעילים? וכמובן, כיצד אי ציות אזרחי יכול לשרת את המאבק לשחרור בעלי חיים?

יסמין בן צבי_edited.png
יוסי שבו.jpeg

תקשורת מקרבת – אלון שטיינמץ

תקשורת מקרבת היא גישה בתקשורת בין-אישית שמטרתה לסייע לנו ליצור יחסים טובים עם אנשים שקרובים לנו בפרט ואנשים בכלל. מדובר בגישה שניתן ללמוד, לפתח וליישם בכל מערכות היחסים שלנו: מערכות יחסים זוגיות, משפחתית, חבריות, עסקיות ועוד. בסדנה נקבל הצצה לשיטה שתפתח ממד חדש לתקשורת שלנו: תקשורת ששמה לב לצרכים והרגשות שלנו ושל מי שעומד מולנו. נגלה מחדש את המושג אמפתיה, מה זה אומר ואיך זה בא לידי ביטוי בתקשורת היומיומית שלנו. תקשורת מקרבת היא צורת תקשורת שלא הכרנו עד כה ואיתה היא מביאה את היכולת לייצר גשרים במקום פערים, הבנה במקום תסכול, קרבה במקום מרחק. לתקשורת מקרבת יש פוטנציאל לשפר את כל מערכות היחסים שלנו ויכולה מאוד לעזור לנו בכל מחאה, פעולה, מיצג וגם בתקשורת שלנו ברשתות החברתיות.
 

אלון שטיינמץ הוא מאמן רגשי, בעל תואר במדעי ההתנהגות, פסיכונאוט. חוקר תודעה והתנהגות, כאשר השאלה שמנחה אותי היא כיצד לחיות חיים יותר הרמוניים, אותנטיים ומאושרים. מאמין בעבודת מודעות כדרך חיים, וששינוי קורה קודם כל בפנים דרך "עבודת צל" ואמצעים נוספים לידיעה עצמית.

c4ff83ea-ce96-45c6-8453-5659d054f9bb.jpg

17:15 - הפסקת נשנושים של אחר-צהרים

17:45 - סיכום ומשוב

18:30 - הכנה לפעולת מחאה
19:00 סוגרים.ות את הסמינר בשטח בפעולת מחאה יצירתית!

IMG-20181213-WA0006.jpg

20:00  - שעת סיום משוערת ופיזור