הפרוייקטים שלנו

זנגיל פעול לקידום תזונה מהצומח באפיקים רבים, ותוך פנייה לקהילים מגוונים. אנו פועלים להעמקת ההבנה והמודעות לחשיבות התזונה מהצומח למען בעלי-החיים, הסביבה, הצדק החברתי וגם למען בריאות הציבור והבריאות האישית של כל אחת ואחד מאתנו.

הפרויקט המוכר ביותר שלנו הוא המרכז הקהילתי לצמחונות בירושלים. לצד זאת, אנו מקיימים פעילויות מגוונות שמיועדות ללימוד-עומק של הנושאים בהם אנו עוסקים, מזוויות שונות ולקהלים מגוונים.

מזון למחשבה

פרויקט "מזון למחשבה - יהדות ואתיקה של מזון" מפגיש קהילות דתיות עם המציאות של תעשיית המזון המודרנית, ומציע יישום של ערכים יהודיים שורשיים על מציאות חדשה זו. העיסוק באוכל עובר בחיים היהודיים כחוט השני: ממצוות הכשרות, דרך הברכות על האוכל וכלה בשולחן החג המשפחתי. האתיקה היהודית של מזון נוגעת גם לתנאי החיים של חיות במשקים, לשמירה על זכויות העובדים בתעשיית המזון, לבעיית הביטחון התזונתי ולהשלכות של תעשיית המזון על האדמה עליה אנו חיים ושצווינו "לעובדה ולשומרה".

הפרויקט מבוסס על מפגשים עם פעילי שטח ורבנים, שמציגים הבטים מעשיים ותיאורטיים של האתיקה היהודית של מזון.

הפרויקט הוא פרויקט משותף של זנגביל, טבע עברי והתו החברתי (מיסודה של עמותת במעגלי צדק).

אל"ף באלול - ראש השנה לבעלי-חיים

​המשנה קובעת את אל"ף באלול כראש השנה למעשר בהמה – תאריך טכני שנוגע למיסוי ולקרבנות – ממש כשם שט"ו בשבט, ראש השנה לאילן, עניינו המקורי הוא במסים ובמצוות הנוגעים לאילנות. בימינו התחדש ט"ו בשבט כיום מודעות סביבתי, המעלה על נס את חשיבותם של העצים ואת החשיבות שבנטיעתם ובהגנה עליהם ועל כדור הארץ. בדומה לכך, אנחנו מבקשים לכונן מחדש את אל"ף באלול כיום שיוקדש לבעלי-חיים: להוקרתם, לחיבור-מחודש אתם, להגנתם ולמודעות לגורלם.

הצורך ביום כזה הוא דוחק. העולם התעשייתי המודרני הרחיק אותנו מבעלי-חיים, במיוחד מה"בהמות" המשמשות בחקלאות. אבותינו לא היו מדמיינים ריחוק כזה מבעלי-חיים, אף לא את האכזריות הקשה בה אנו מתייחסים, בתעשיות שלנו, ליצירי האל שנפש חיה בהם. אין מתאים מאל"ף באלול ליום מודעות לבעלי-חיים: בפתח החודש שמוקדש לרחמים ולחשבון נפש.​​

החברה הרב-מינית

הקורס "החברה הרב-מינית: אנשים חיות ומה שביניהם" מציע מבט ביקורתי, מעמיק וחדשני על היחסים בין בני-אדם לבין בעלי-חיים אחרים. הוא מיועד לציבור הרחב, שיש לו עניין אינטלקטואלי וראייה ביקורתית, ומקנה כלים תיאורטיים חשובים לפעילים לשחרור בעלי-חיים.​

הקורס, בהנחיית ד"ר אריאל צבל, מציע לבחון את מערכת היחסים הזו בעיניים ובכלים של מדעי החברה: הקשר שבין בני-האדם לבין חיות ממינים שונים הוא לא רק כלכלי, צרכני, מדעי או אקולוגי, אלא בראש ובראשונה קשר חברתי. אמנם, בדרך-כלל ללא צל של שוויון, ולעתים קרובות גם מתוך ניכור וכוחנות קיצוניים – אבל גם קשר כזה הוא קשר חברתי. החברה שלנו היא אפוא חברה רב-מינית. לכאורה זו הערה צנועה מאוד, אבל במבט שני מסתבר שיש לה השלכות מרחיקות-לכת.

איך משפיע רעיון "החברה הרב-מינית" על המשמעות של מוש​גים יומיומיים? מה הם בעצם, במחשבה מחודשת, שוויון, רגשות, גוף, סביבה, טבע, שליטה, תרבות, זכויות, הבעה, רווחה, חקלאות או תעשייה? הקורס מתמודד עם אתגרים כאלה בעקבות תיאורטיקנים במדעי הרוח והחברה, חוקרים במדעי-החיים, פעילים חברתיים ועוד – שכולם ניסו לבחון באופן ביקורתי גישות שעליהן התחנכו. תשומת-לב מיוחדת מוקדשת לתעשיות המזון והלבוש מן החי – מערכות אדירות ממדים שאנו מוקפים בהן מבלי לשים לב, עד כדי כך שגם הוגים וחוקרים בקושי התייחסו אליהן. כאשר כל המאמצים האלה לחשוב מחדש יצטברו יחד, הם עשויים לחולל מהפכה בגישה שלנו לתחומים רבים, שחלקם אפילו לא נראים קשורים לחיות. 

זנגביל - מרכז קהילתי לצמחונות. בלפור 8, ירושלים. טלפון 02-5665737. אימייל: veginger@gmail.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now